גישת TI הינה ייחודית בכך שהיא מכירה בעובדה שכבני אדם אנחנו נוטים להתייחס למים כסביבה שיש לשרוד בה בלבד. זהו אינסטינקט קדום שלנו כיצורים יבשתיים. וכך, אם מדריך השחייה לא יגרום לתלמיד להתגבר קודם כל על האינסטינקט הזה, התלמיד תמיד ישחה בתור "שורד" ולא בתור שחיין. וזה בדיוק מה שאיזון במים (balance) עושה: הוא עוזר לשחיין להרגיש בטוח, נינוח ובשליטה. אין עוד שיטה כמו TI שמתייחסת לאיזון ככישור נפרד שיש ללמוד.
ואמנם, כדי לשחות ביעילות חייבים קודם כל להשתלט על נושא האיזון במים, כאשר איזון פירושו חלק תחתון (אגן ומטה, עד קצות אצבעות הרגליים) גבוה על פני המים ולא שקוע. אפילו הייתי מרחיק ואומר שנושא האיזון כלל אינו נתון למשא ומתן. היופי הוא שהאיזון נתן לי הרבה יותר מ"סתם" יכולת לשחות טוב יותר. הוא שינה את חיי.
בשנת 1988 הכרתי את מאמן השחייה ביל בומר, וסיפרת לו שהרגליים שלי כבדות ומקשות לי על השחייה והסגנון. ביל גילה לי תרגיל מופלא: שכבתי על פני המים, ידיי מושטות קדימה וכלפי מטה, ראשי שמוט ומוחזק רק על ידי המים, ורגליי – שהגיעו אל פני המים – נעו בקלילות על פני המים. תלמידיTI מכירים תרגיל זה בתור תרגיל ה"סופרמן" אבל באותה העת היה זה תרגיל מהפכני. פתאום לא האמנתי לעד כמה התרגיל הזה פתח אצלי משהו. פתאום הרגשתי שהכול אפשרי:
- עד אותה העת שחיתי 20 שנה ברציפות, אבל אף פעם בלי תחושה של התלהבות או הנאה. לא הייתה לי שום מטרה בשחייה מלבד לשמור על כושר. מאז אותו היום הפכתי לשחיין מלא תשוקה, והתשוקה שלי רק הלכה וגדלה.
- קודם לאותו היום החוויות שחוויתי במהלך האימונים שלי היו שוליות וזמניות. אחרי חודשים של אימונים מפרכים הייתי שוחה מהר והרבה, אבל ברגע שהייתי עושה הפסקה באימונים כל ההישגים שלי היו מתפוגגים בפעם הבאה שהייתי חוזר לבריכה. לעומת זאת, השינוי שחל בי מאז שגיליתי את נושא האיזון במים היה פרמננטי בהרבה, והוא שינה אותי באופן עמוק ולנצח. לאחר ששילבתי את נושא האיזון בשחייה, גם כשהייתי נעדר מהמים לתקופה הייתי מצליח לשחזר את התחושה כשהייתי חוזר אליהם.
- החוויה העמוקה של גילוי נושא האיזון עזרה לי להבין עד כמה יש לי עוד ללמוד, זאת למרות שהיו מאחוריי כמה עשורים של שחייה. וכך, המשכתי במסע השיפור שלי עם השחייה גם עמוק אל תוך שנות ה-40, ה-50 וה-60 שלי.
די למאבק במים
האספקט המגביל ביותר של השחייה הוא תחושת השקיעה. כשהירכיים והרגליים שוקעות פשוט לא ניתן לחוש בנוח במים והמהירות והסיבולת במים נפגעות קשות. הידיים כל כך עסוקות במלחמה ברגליים השוקעות עד שהן לא באמת מצליחות לספק לשחייה את הזרימה וההנעה להן היא זקוקה. תחושת אי הנוחות וחוסר השליטה שהשילוב הזה גורם היא בדיוק מה שמונע משחיינים להיות מסוגלים ללמוד כישורים חדשים סביב השחייה ולהשתפר.
ובדיוק מאותה סיבה, ברגע שמצליחים לפתור את הבעיה הזאת, אפשר מייד לקבל תחושה של ביטחון בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בדרך. כאשר מזיזים הצידה את תחושת השקיעה – ומקבלים שליטה על הגוף – מתחילים להרגיש בבית במים ופותחים צוהר ללימוד כל כישור חדש.
שלושה שלבים בדרך ללימוד איזון במים
כפי שמייד תראו, איזון במים נוגד כמעט כל אינסטינקט אנושי. לכן, במקום להשתלט על כולם בו זמנית, נסו להתרכז כל פעם במשהו אחד. שני הכישורים הראשונים הינם אוניברסליים ותקפים לכל סגנונות השחייה. השלישי ייחודי לסגנון החתירה.
שלב ראשון: הרפו וישרו את ראשכם במים
שחרור הראש למנח "חסר משקל" שמתיישר עם קו עמוד השדרה זה אולי הצעד שהאפקט שלו על השחייה הוא המיידי והעוצמתי ביותר. כדי למצוא את המנח הטוב ביותר לראש שלך פשוט שכבו על פני המים עם הפנים כלפי מטה והניחו לו "ליפול"! הרפו את הצוואר ואת שרירי הגב העליון עד שתחושו שהראש שלכם נשען לגמרי על פני המים, מבלי שתשתמשו בשרירים שלכם כדי להחזיק אותו. זה נשמע פשוט, אבל האינסטינקט שלנו להרים את הראש שלנו בתוך המים מושרש בנו כל כך עמוק, עד כי לפעמים לוקח חודשים ארוכים להתגבר עליו.
לאחר שעשיתם זאת, נסו לחוש שמרכז הקודקוד שלכם הוא המשך ישיר של קו עמוד השדרה, כאילו חיבר ביניכם קו אחד רציף. כבר 5-7 הקילוגרמים ששוקל הראש שלנו יעזרו לסתור את שקיעת הירכיים והרגליים שלנו. כל מי שלמד נשימה בשיטה שלנו בוודאי גילה שלשמור על הראש ישר בזמן הסיבוב לנשימה זה אפילו יותר קשה, בדיוק מהסיבה שקשה כל כך להתגבר על האינסטינקט להרים את הראש כדי לנשום, במקום לסובב אותו כפי שעושים בסגנון החתירה.
שלב שני: פשטו את ידיים נמוך יותר מגובה הגוף
לפני שאתם פושטים את היד שלכם, הכניסו אותה בשקט למים (בלי רעש והתזות) ומוקדם יותר ממה שנדמה לכם שאתם אמורים. לאחר ההכנסה פשטו אותה קדימה במדרון (מתון, לא תלול) והגיעו לפשיטה מקסימלית של היד כשהאצבעות נמצאות מתחת לקו הגוף שלכם. פשיטת האצבעות בזווית כלפי מטה עוזרת להרים את החלק התחתון של הגוף ומשחררת את שרירי הרגליים שלנו לעזור לנו יותר בהנעה קדימה במקום בניסיון נואש לשמור על גובהם במים.
שלב שלישי: מזערו את הבעיטות במים
תלמידים רבים מדי סבורים שרגליים חזקות הן הפתרון לשחייה יעילה אך זה ממש לא כך. דווקא איזון במים עוזר לעשות את הרגליים שלנו קלילות יותר במים, ועל ידי כך תפקידן "מצטמצם" לעזרה באיזון ולהנעה שלנו קדימה בקלות וללא מאמץ. הדבר גם יעזור לכם לאמץ את שיטת הבעיטה היעילה 2BK שהזכרנו בפוסטים קודמים שלנו.
גוף מאוזן – מוח מפוקס
מעבר להשלכות על מנח הגוף, לגוף מאוזן במים השלכות מרחיקות לכת על המצב הנפשי שלנו – במים ומחוצה להם. השילוב בין פוקוס מנטלי, תנועות רגועות ודופק בינוני-נמוך מאפשרים לנו להימצא במה שמדענים מכנים "מצב הסופר-למידה": מצב פיזי-מנטלי שבו היכולת שלנו ללמוד כישורים חדשים היא הגבוהה ביותר. לאחר שהכישורים נלמדים ואנחנו הופכים להיות יותר בטוחים בכישור החדש, ניתן להתחיל ולהגביר את הקצב.
לימוד תרגול ויישום איזון במים יוצרים מעגל חיובי: אתם פשוט מרגישים טוב יותר – נפשית ופיזית – בזמן השחייה, והתחושה הטובה הזאת גורמת לכם לרצות להמשיך לשחות ולהשתפר. זה בדיוק הסוד שבו מתחילה הדרך הארוכה והמרגשת של השיפור המתמיד של כישורי השחייה שלכם.
(מאנגלית: ארז רומס)
