נושא: הכל

מה הביא אותי לנשום לשני הצדדים – אחרי 28 שנים?

פורסם ביום חמישי, 16/8/18
מאת Terry Laughlin

באוגוסט 1972, כבר ב-10 הדקות הראשונות שבהן העברתי לראשונה בחיי אימון שחייה, הבחנתי שכל אחד מהשחיינים שהתחלתי לאמן חתר באופן לא סימטרי, בדרגות כאלה ואחרות של חומרה. אלה שנשמו לצד שמאל בלבד נטו להתקדם עם סטייה שמאלה, ואלה שנשמו לצד ימין בלבד עשו את אותו הדבר – רק לכיוון ימין.

באותה העת עדיין לא הייתה לי כל הבנה רשמית במכניקה של השחייה, אבל האינסטינקטים שלי אמרו לי שהסטיות ימינה או שמאלה בטוח משפיעות על יעילות השחייה. ואמנם, ברגע שהוריתי לשחיינים שלי להתחיל לנשום לשני הצדדים, כבר ביום המחרת הבחנתי שהא-סימטריה נעלמה. לא לקח הרבה זמן עד שעשיתי לי להרגל לדרוש מכל השחיינים שאימנתי לנשום לשני הצדדים בזמן התרגולים שלהם.

הסיבה המרכזית לכך שהנשימה בסגנון החתירה היא פעמים רבות מקור לטעויות רבות כל כך היא הקושי בשמירה על הגוף שלנו ישר, יציב ובתנועה קדימה בשעה ש-8% ממסת הגוף שלנו נמצאים בתנועה הצידה. ואמנם, כשאנחנו מזיזים את שמונת האחוזים הללו לצד אחד בלבד, הרי זה רק טבעי – וכמעט בלתי נמנע – שלאורך זמן הגוף שלנו יתחיל להגיב לסטייה הקבועה הזאת בדרכים שונות, וכמעט תמיד הדרכים השונות הללו יפגעו ביעילות התנועה שלנו.

על אף שהוריתי לשחיינים שלי לנשום לשני הצדדים באימונים שהעברתי עוד בשנות השבעים, כשאני עצמי התחלתי לעבוד על שיפור היעילות של השחייה שלי בתחילת שנות ה-90, עדיין נשמתי רק לצד אחד. מאז שנהייתי רציני בנוגע לשחייה, בעת שזכיתי בתג השחייה של הצלב האדום למשחה של 50 מיילים ב-1964, ועד שנות ה-90, תמיד נשמתי אך ורק לצד שמאל.

28 שנים מאוחר יותר, ביום אחד בחודש מרץ 1992, החלטתי לנסות לנשום ימינה. אני זוכר את זה בבירור, זה היה בעת אימון עם קבוצת מאסטרס בבריכה של 50 מטר בסנטה ברברה, קליפורניה. לא יודע להגיד בדיוק מה, אבל משהו הניע אותי באותו היום לנשום לצד “הרע” שלי בכל שתיים משמונה הבריכות שהרכיבו את חימום ה-400 מטר שעשינו. בהלוך נשמתי ימינה – לצד הרע שלי – ובחזור נשמתי שמאלה, לצד שאליו אני רגיל.

באותה העת כבר הייתי מורגל בספירת התנועות שלי בכל בריכה, ומשהו מייד תפס את תשומת לבי: כשנשמתי לצד הלא-מוכר שלי, חציתי את 50 המטרים בתוך 39 תנועות, בעוד שכשנשמתי לצד המוכר שלי סיימתי את הבריכות בתוך 41 תנועות. אף שהנשימה ימינה הרגישה מוזר ולא נכון, נרשם שיפור ביעילות השחייה שלי כשנשמתי ימינה, והשיפור הזה גרם לי לנסות ולהמשיך לנשום כך. במשך כמה חודשים לאחר מכן נשמתי הרבה יותר ימינה מאשר שמאלה, עובדה שעזרה לי להסתגל לצד החדש יותר במהירות. מאז – ועד היום – אני נושם תמיד לשני הצדדים, או כמו שזה מכונה בשפה המקצועית: נושם בילטרלית (bilateral breathing).

הנה אני נושם ימינה, לצד הפחות מורגל אבל יותר יעיל שליהנה אני נושם ימינה, לצד הפחות מורגל אבל יותר יעיל שלי

בשנים האחרונות, בעת שעבדתי על הכנת הקורסים של TI ללימוד עצמי של יעילות בשחייה, בחנתי מקרוב את טכניקת הנשימה שלי וגילית שיש כל כך הרבה מה לשפר בה, אבל ללא ספק, עיקר החומר לשיפור היה דווקא בצדי השמאלי, הצד שאליו הייתי רגיל לנשום בכל השנים. לצד הימני שלי – הצד הלא-טבעי שלי – הייתה טכניקה טובה לאין שיעור. מה שמדהים, הוא שזה גם היה לי הרבה יותר נוח לנשום לצד ימין. טוב, אחרי הכל לא היו לי 28 שנה של הרגלים רעים שהייתי צריך לעקור מהשורש כמו בצד שמאל.

אם תמיד נשמתם רק לצד אחד, זה ירגיש לכם מאוד מוזר בהתחלה להתחיל לנשום לצד השני. תהיה עקומת למידה, וזה ייקח זמן, שלא יהיה לכם ספק. אבל במידה ותקפידו על אותם הדגשים שהקפדתם עליהם כשלמדתם לנשום לצד הרגיל שלכם – למשל לדאוג שהסנטר ילווה את התנועה של הכתף המתרוממת מהמים כאילו הוא קשור אליה בחוט שקוף שאתם לא רוצים לקרוע – ותיישמו אותם על הצד החדש שלכם, בהחלט תוכלו להגיע למצב שבו תרגישו נוח עם שני הצדדים כמעט במידה שווה.

יודעים מה? אל תופתעו אפילו אם תגלו שהצד החדש שלכם מרגיש יותר חלק ונינוח מאשר הצד שאליו הורגלתם עד כה. זה היה נכון עבורי במשך 10 שנים. ואחרי שלקחתי את התובנות והתחושות שהשחייה על הצד החדש – והנוח יותר – שלי נתנו לי, ויישמתי אותן על הצד הישן שלי, פתאום יכולתי להבחין שאני מצליח לשפר גם אותו, אחרי שלושה עשורים שבהם עקומת השיפור שלו הייתה סטטית לגמרי.

המטרה העיקרית שלכם היא לגרום לכך ששני צדדי הנשימה שלכם ירגישו זהים מכל בחינה אפשרית. אני מתחייב שאם תעשו זאת, ותשקיעו בכך מאמץ, זה ישתלם לכם ויהפוך אתכם לשחיינים יעילים בהרבה.

(מאנגלית:ארז רומס)

תגיות: