The greatest failure is the failure to try
William Arthur Ward
לפני הבלאק ג'ק כתבתי שאנחנו כותבים פרק בספר תולדות שחיית המים הפתוחים בישראל. הנה הפרק, על שלל חלקיו, שכתבתי באופן הכי לא אוביקטיבי שרק אפשר…
הקפלה הסיסטינית
אחרי פרויקט שלושה ימים בשלושה ימים
שלושה בנאים עובדים באותו בניין. את שלושתם שואלים שאלה זהה: "מה אתה עושה?"
הראשון עונה: "אני בונה קיר: מניח לבנה, מורח מלט ועל זה מניח לבנה נוספת";
השני עונה: "אני בונה בניין";
השלישי עונה: "אני בונה את הקפלה הסיסטינית".
שלושה בנאים, שלוש נקודות מבט. מי מהם הכי נהנה מעבודתו?
הכל עניין של פרספקטיבה, דמיון ויכולת לראות את התמונה הגדולה. לפעמים אתה צריך להרחיב את הצמצם ולצפות על הכל ברזולוציה גבוהה יותר – זה עוזר להבין ובעיקר לדעת מה אתה באמת בונה. זה גורם להנאה מהתהליך שהופכת לדלק. מוטיבציה. זה ממתיק את הסיפוק בסוף הבנייה וגם עוזר לחלום חלומות גדולים יותר.
איפה המדינה ואיפה החזון (משינה)
בזמן כתיבת שורות אלו מתנהל דיון
קיצור תולדות הזמן
– בדצמבר 2007 השתתפתי במחנה מים פתוחים של TI שהדריך טרי לוכלין בבהאמס. זה היה אירוע מכונן מהרבה בחינות. הבנתי שאנחנו יכולים לעשות את זה לא פחות טוב מהאמריקאים… חשבתי שישראל היא גן עדן לשחייה במים פתוחים והראש שלי התחיל לרוץ.
– לפני קצת פחות משנתיים, באוגוסט 2008, פגשתי עיתונאי ממגזין לא רציני שהגיע אליי לעשות כתבה על שחייה. הצעתי לגידי שפרוט שנלמד אותו לשחות ואם הוא יעשה בדיוק מה שנגיד לו, הוא ואני נשחה 10 ק"מ במים פתוחים תוך כמה חודשים.
– בנובמבר 2008 גידי, דני זילברשטיין ועבדכם שחינו את משחה המים הפתוחים הראשון שלנו. 5.25 ק"מ. היו עוד כמה עשרות שחיינים. רובם המכריע היו שחיינים תחרותיים מאגודות שונות ושחייני עבר בודדים.
– בינואר 2009 לאחר מספר חודשי לימוד, ממש מרמה אפס, גידי שפרוט שחה 10 ק"מ בים סוף. מלך. גידיש ועוד ארבעה 'משוגעים' שהעזו לומר כן.
– באפריל 2009
– בספטמבר 2009 פרויקט שלושה ימים בשלושה ימים יצא לדרך: 16 שחיינים עשו משהו מדהים – שחו 10 ק"מ יום אחרי יום בימים שונים. גרעין מלוכד של שחייני מים פתוחים נוצר.
– לאורך חודשי חורף 2010 נוצרת מסה סביב הגרעין. חבורת שחיינים שוחים בחורף בלי חליפות, למרחקים ארוכים באופן סדיר. יש קבוצה. נשים וגברים. השמועה עושה לה כנפיים ובאופן מפתיע, ככל שנהיה קר, כך מתרבים המצטרפים.
– אתר בונק עולה לאוויר ונותן מקום של כבוד לשחייה ולמים פתוחים.
– שחיין המים הפתוחים הכי טוב בישראל, המדורג בין שמונת שחייני המים הפתוחים הטובים בעולם, דניאל קציר, מצטרף ל- TI ומתחיל הכשרה להיות מדריך TI. דניאל הוא נכס לתחום המים הפתוחים והחיבור מרגיש טבעי ונכון.
– מרץ 2010 ובלאק ג'ק מתפרסם ועולה לאוויר. אני מקבל עשרות פניות הצטרפות למרחק המלא. מעל 50. אני הודף לא מעט כאלו שרוצים לשחות 'רק' 10 ק"מ. אין מקום. אם זה לא אישוש לזה שאנחנו עושים משהו נכון, אז אני לא יודע כלום על כלום.
– מאי 2010. תל אביב טוטאל יוצא לדרך. מעל ל- 700 שחיינים מגיעים לשחות במשחה המים הפתוחים הראשון של תל אביב. קרוב למחצית מהם נרשמים למקצה של ה- 5 ק"מ.
– כמה ימים אחרי תל אביב טוטאל אני מקבל פניה מאחד מבכירי רשות הטבע והגנים. הוא השתתף במשחה טוטאל ורוצה לקיים משחה סביב האיים של אכזיב. מבקש לשתף פעולה. גדול.
– בזמן כתיבת שורות אלו מתנהל דיון בפורום TI – יותר ויותר אנשים שלא שחו מעולם רוצים גם. לשחות. למרחקים ארוכים. במים פתוחים. הללויה…
לבסס נבואה
כן, כן, אני יודע למי ניתנה הנבואה לאחר חורבן הבית. יש לי את כל הרצון להוכיח הוכחה ניצחת את האמרה הזו:
זה גדל מהר מאוד. יותר מהר מכפי שצפיתי. ספורט השחייה במים פתוחים בישראל מתחיל לצבור תאוצה. ואם אתם תוהים איפה, הנבואה כתובה
המבולבל
אני לא מתבלבל. אני הראשון שיודע כל מה שקרה ויקרה יכול לקרות רק בזכות הידע והניסיון המצטבר של כל האנשים הנפלאים שהיו שם בשנתיים האחרונות: מדריכי TI, חבריי האישיים, שחייני TI, שחייני הנשמה, אנשי הברזל, טריאתלטים וכל אלה שעדיין פוסעים בדרך לקראת הטבילה המשמעותית הראשונה במים פתוחים.
עקרון ההתמדה
בפיזיקה,
אני מאמין שעכשיו הכל ברור.
ככה נכתבת היסטוריה קטנה…
