הקדשה
TI מוכרת שירות/מוצר בעייתיים. בדור ה- Download, כולם רוצים הכל מהר, עכשיו,מיד ובדיעבד. סיפוקים מיידיים זה שם המשחק. טרי לוכלין ו- TI הצליח למצוא נוסחה ושיטה מנצחת: ללמד אנשים לשחות בפרק זמן קצר. ללמד אנשים את התנועות והמיומנויות הקטנות של השחייה בתהליך המלווה במתן אינפורמציה, ידע ורציונל. להסביר פעולה סבוכה בדרך פשוטה.בישראל הצלחנו לבנות פורמט מנצח: קורס בן עשרה שיעורים בעשרה שבועות. התוצאות, במגבלות, מדהימות. הבעייה היא שסיום
הקורס הבסיסי היא רק ההתחלה של דרך מרתקת… האפשרות לשיפור היא כמעט אינסופית. המיומנות הנרכשת רק בתחילתה. השעות שיש להשקיע בתרגול נכון הן רבות.שחייה מאוד דומה לאומנות לחימה. אנשים לא באים ללמוד קרטה בעשרה שיעורים. הם גם לא מצפים שזה יקרה כל כך מהר. קרטה כמשל כמובן, זה מתאים גם לרפואה, משפטים, הנדסה, ריקוד, טניס ועוד ועוד. זהו תהליך של שנים. המסלול לקידום מובנה ומבוקר. ההצלחות באות במנות קטנות ותהליך הלימוד למעשה לעולם לא נגמר.
אם אפשר ללמוד לרוץ ולהתאמן למרתון בתוך מספר חודשים, למה אי אפשר לעשות את זה גם בשחייה? בשחייה זה אחרת. בפורום TI ב- Ynet כמעט מידי שבוע נכתב פוסט מהמתוסכל התורן שמתפלא למה בשיעור השמיני הוא עדיין לא מצליח לנשום כמו שצריך… איך לומר, זה לוקח קצת יותר זמן. עניין של כמה שנים.
Mastery
אני קורא עכשיו ספר שנקרא Mastery שכתב ג'ורג' לאונרד. הספר מרתק ובשבוע האחרון בכל פעם שיש לי דקה פנויה, הוא שב וחודר לי למחשבות. התרגום הכי טוב למילה הוא מקצוענות. הנה מאמר בנושא שכתב טרי לוכלין. לאונרד מגדיר את המונח כך:
Mastery is that mysterious process to which what is difficult or even impossible to do becomes easy and even pleasurable through practice. It's learning. It's what we're here on this planet for. It's what sets us apart from the other animals, if we keep active…
תרגום: Mastery היא תהליך במהלכו פעולה שהייתה בעבר קשה הופכת להיות קלה יותר ונעימה יותר ע"י תרגול. לאונרד, אמריקאי, היה טייס קרב ובגיל מבוגר הפך למאסטר באיקידו, כותב בחסד וקשה שלא להתחבר לרעיונות שלו. ניכר שהוא יודע על מה הוא מדבר. בשבועות הקרובים כתוב על עוד כמה מהנושאים בהם הוא דן בספר.ארבעה סוגים של סוסים
לאונרד מתאר משל של מאסטר הזן סונריו סוזוקי (
Shunryu Suzuki) אשר כתב ספר שנקרא Zen Mind, Beginner's Mind שם הוא מתאר ארבעה סוגים של סוסים:
סוס מעולה (Excellent), סוס טוב (Good), סוס עלוב (Poor) וסוס רע (Bad). בתהליך הלימוד, הסוס המעולה יילך לאט, ידהר מהר, יפסע לימין ולשמאל, הכל לפי דרישת הרוכב-מאמן לפני שאפילו יראה את צילו של השוט. הסוס השני ילמד כמו הראשון ממש לפני שהשוט יגיע לעור שלו. הסוס השלישי ילמד כשיחוש את הכאב מהצלפת השוט. הסוס הרביעי ידהר רק כשהכאב יחדור לשד עצמותיו.ברור כמה קשה לסוס הרע ללמוד לדהור. קשה מאוד. ועכשיו, תשאלו את עצמכם – איזה סוס הייתם רוצים להיות? על פניו ובמחשבה ראשונה, כולנו היינו רוצים להיות הסוס המעולה. מאסטר סוזוקי טוען שזו טעות: כאשר לומדים משהו בקלות, התלמיד מתפתה שלא לעבוד קשה, לא לחדור ללשד העצמות של התרגול. אליבא דסוזוקי, הסוס המעולה לרוב הוא הסוס הרע והסוס הרע הוא הוא הסוס המעולה. באם יתמיד, הוא ילמד את כל מה שהוא מתרגל עד לשד עצמותיו.
מחשבות
1. האתגר. משל ארבעת הסוסים בעצם מציב אתגר מאוד מיוחד דווקא למוכשרים ביותר: כדי להגיע ולממש את הפוטנציאל שלו, על המוכשר ביותר לתרגל באותה יסודיות כמו התלמיד הכי פחות מוכשר.
2. המהות האמיתית. מיד כשמתחילים ללמוד שחייה, התלמיד יודע איזה סוג של סוס הוא. אבל: המהות האמיתית של הזן, ואני סבור שגם מבחינת השחייה, היא לא כיצד להפוך דרך תרגול לסוס מעולה. אם מתרגלים שחייה, מהבחינה הזנית, זה ממש לא משנה אם אתם הסוס המעולה או הסוס הרע. מה שמשנה זה שמי שמתקשה ללמוד, עם הזמן יבין שחייה טוב יותר ובאופן עמוק ומקיף יותר מהמוכשרים. מהסוסים המעולים…
סוס רע
אני חושב שמה שמאוד מאפיין אותי זה ששום דבר לא בא לי בקלות בחיים. תמיד נאלצתי להשקיע יותר מהסוסים המעולים. ללמוד יותר, לתרגל יותר, לעבוד יותר קשה… הנקודה ברורה. גם בשחייה, באופן מפתיע, שום דבר לא בא אליי בקלות. כתבתי כבר בעבר: יש לי קואורדינציה על גבול הפיגור. באמת. מהיום שהזמנתי את הספר
וה- DVD של TI והחלטתי ללמד את עצמי לשחות, ידעתי שצפויה לי דרך ארוכה מאוד (למצער לא ידעתי כמה ארוכה). לקח לי שנתיים ללמוד את הטכניקה הבסיסית. הייתי האיש הכי הזוי בבריכה. נראיתי בעיקר מגוחך. חיוכים מאחורי גבי היו עניין שבשגרה. אבל היה לי דבר אחד שלא היה לאף אחד משחייני בריכת האוניברסיטה בת"א: נחישות, התמדה ויסודיות. לפעמים זה כל מה שצריך…
אז עד היום כשתלמידים מספרים לי שגם אחרי 10 שיעורים (ועשרה שבועות) הנשימה והטכניקה לא 'יושבים' עליהם טוב. אני מחייך ומספר כמה זמן לקח לי. אז לכל מי שחושב שהוא סוס רע, תדעו שיש סוסים רעים הרבה יותר. ויותר חשוב: תדעו שבסופו של דבר הסוסים הרעים הופכים להיות הסוסים המעולים! אישית אני יודע שיש לי עוד דרך ארוכה אבל הדרך מהנה, מתגמלת ובעיקר מסקרנת.
הפוסט הזה מוקדש לכל הסוסים הרעים. סליחה: המעולים.
הנה סרטון שלי שוחה אחרי שנה של תרגול (ניכר שלא ידעתי בדיוק מה אני עושה) 🙂 בתקווה שתתעודדו!
