SAR – דעות והשלכות
ברט הוק (Brett Hawke) הוא מאמן הספרינטרים של אוניברסיטת אורבן (Auburn University) זו השנה השנייה. כתבתי עליו ועל אימון הקאות (לא טעיתי) מיוחד מאוד שהעביר כאן. ברט מתייחס בסרטון למטה לבאזז החדש של ה- SAR:
לצפייה בחלון נפרד הקישו כאן.
ברט מציג גישה חדשה בקרב מאמנים מקצועיים: לחלוק מידע בזמן אמת, לחשוף את כל הידע ולסייע בהפצתו. משום מה אני מצליח להתחבר לנושא. לנוחותכם, ליקטתי את הנקודות החשובות אשר עולות מהסרטון:
1. טכניקת החזרת היד פחות חשובה. מה שחשוב, אליבא דהוק, הוא מה קורה מתחת למים כלומר כיצד גורפים.
2. גריפת יד ישרה. להבדיל מגריפת EVF, בגריפה עם יד ישרה היד חותרת (אין כיפוף במרפק) מתחת לגוף כשהמטרה היא להשתמש במנוף גדול יותר אשר מצריך כוח רב יותר. כמו שלוכלין אומר, אם תמונה שווה 1,000 מילים אז וידאו 10,000. ניתן לראות בסרטון של מייקל פלפס מול כריס תומפסון את ההבדלים בין גריפת יד ישרה של תומפסון לבין גריפת ה- EVFשל פלפס. בגריפה מעין זו, מתחילים לגרוף מים בכוח בשלב מוקדם מאוד – מיד עם כניסת היד למים, להבדיל מגריפת EVF.
3. חשיבות משנית ל- SAR. החזרת יד ישרה (SAR) מסייעת לגריפה ביד ישרה מכיוון שקל יותר להגיע למנח היד הנכון בכניסת SAR (ראו נקודות 4 ו- 8 כאן). הוק מסייג את זה בכך שסיזר סילו (César Augusto Cielo Filho) מחזיר ידיים במרפקים מכופפים (חצי HER) אולם מצליח לגרוף ביד ישרה.
4. זווית כניסת היד. הוק מקפיד שזוית התקיפה לא תהיה שטוחה אלא שהאצבעות ייכנסו לפני פרק כף היד והמרפק. מדגיש את הנושא שלא להכות במים עם הפרק והאמה.
5. סיזר סילו. לדברי הוק סיזר הוא שחיין 'טבעי' והוא מעדיף שישחה כיצד שמרגיש לו נכון. סיזר מעדיף להרפות את האמה (כל החלק מהמרפק ומטה) ולכופף המרפק בהחזרת היד. הוק מדגיש שסיזר לא מכניס בועות למים, מגיע למיקום הרצוי של תחילת הגריפה מהר וחותר בשלב מאוד מוקדם (להבדיל מגריפת EVF שם נמתחים וגולשים קדימה).
6. מייקל פלפס. פלפס ביקש מהוק טיפים ורעיונות על טכניקת ה- SAR אחרי התחרות בשרלוט. הוק טוען שפלפס עושה הכל נכון אבל לדעתו פלפס מפספס באלמנט אחד: במקום להכניס את היד בזווית חדה למים, פלפס 'חותך' את היד הישרה פנימה ומפסיד כ- 20 ס"מ של גריפה (מקצר את טווח הגריפה). ההמלצה של הוק לפלפס הייתה להכניס את היד בזווית חדה יותר ולסובב את הגוף יותר כדי להרוויח את טווח הגריפה 'המופסד'.
ברט הוק (Brett Hawke) הוא מאמן הספרינטרים של אוניברסיטת אורבן (Auburn University) זו השנה השנייה. כתבתי עליו ועל אימון הקאות (לא טעיתי) מיוחד מאוד שהעביר כאן. ברט מתייחס בסרטון למטה לבאזז החדש של ה- SAR:
לצפייה בחלון נפרד הקישו כאן.
ברט מציג גישה חדשה בקרב מאמנים מקצועיים: לחלוק מידע בזמן אמת, לחשוף את כל הידע ולסייע בהפצתו. משום מה אני מצליח להתחבר לנושא. לנוחותכם, ליקטתי את הנקודות החשובות אשר עולות מהסרטון:
1. טכניקת החזרת היד פחות חשובה. מה שחשוב, אליבא דהוק, הוא מה קורה מתחת למים כלומר כיצד גורפים.
2. גריפת יד ישרה. להבדיל מגריפת EVF, בגריפה עם יד ישרה היד חותרת (אין כיפוף במרפק) מתחת לגוף כשהמטרה היא להשתמש במנוף גדול יותר אשר מצריך כוח רב יותר. כמו שלוכלין אומר, אם תמונה שווה 1,000 מילים אז וידאו 10,000. ניתן לראות בסרטון של מייקל פלפס מול כריס תומפסון את ההבדלים בין גריפת יד ישרה של תומפסון לבין גריפת ה- EVFשל פלפס. בגריפה מעין זו, מתחילים לגרוף מים בכוח בשלב מוקדם מאוד – מיד עם כניסת היד למים, להבדיל מגריפת EVF.
3. חשיבות משנית ל- SAR. החזרת יד ישרה (SAR) מסייעת לגריפה ביד ישרה מכיוון שקל יותר להגיע למנח היד הנכון בכניסת SAR (ראו נקודות 4 ו- 8 כאן). הוק מסייג את זה בכך שסיזר סילו (César Augusto Cielo Filho) מחזיר ידיים במרפקים מכופפים (חצי HER) אולם מצליח לגרוף ביד ישרה.
4. זווית כניסת היד. הוק מקפיד שזוית התקיפה לא תהיה שטוחה אלא שהאצבעות ייכנסו לפני פרק כף היד והמרפק. מדגיש את הנושא שלא להכות במים עם הפרק והאמה.
5. סיזר סילו. לדברי הוק סיזר הוא שחיין 'טבעי' והוא מעדיף שישחה כיצד שמרגיש לו נכון. סיזר מעדיף להרפות את האמה (כל החלק מהמרפק ומטה) ולכופף המרפק בהחזרת היד. הוק מדגיש שסיזר לא מכניס בועות למים, מגיע למיקום הרצוי של תחילת הגריפה מהר וחותר בשלב מאוד מוקדם (להבדיל מגריפת EVF שם נמתחים וגולשים קדימה).
6. מייקל פלפס. פלפס ביקש מהוק טיפים ורעיונות על טכניקת ה- SAR אחרי התחרות בשרלוט. הוק טוען שפלפס עושה הכל נכון אבל לדעתו פלפס מפספס באלמנט אחד: במקום להכניס את היד בזווית חדה למים, פלפס 'חותך' את היד הישרה פנימה ומפסיד כ- 20 ס"מ של גריפה (מקצר את טווח הגריפה). ההמלצה של הוק לפלפס הייתה להכניס את היד בזווית חדה יותר ולסובב את הגוף יותר כדי להרוויח את טווח הגריפה 'המופסד'.
המשך: שחייה בהחזרת יד ישרה – Straight Arm Recovery – חלק V מתוך VI
בתמונה: ברט הוק בימיו כשחיין מקצועני.
