בתרבות המערבית ובחברה המודרנית מכוונים אותנו להספיק, למהר, מקסימום תפוקה במינימום זמן. אורח חיים כזה חושף אותנו לפגיעות גופניות ולכאבים.
כיום, רופאי המשפחה ופיזיותרפיסטים מעודדים הליך שיקום מזורז כאשר השחייה מהווה את המרכיב העיקרי בתהליך. השחייה מהווה פתרון לכאבים ובמיוחד לכאבי גב. צמיגות המים מפחיתה ומורידה עומסים מעמוד השדרה ובמקביל מחזקת את הרצועות והגידים מסביבו. כמו כן, המים מרגיעים את מערכת העצבים ובעקבות כך מפחיתים את הכאב. אולם, חשוב להדגיש כי שחייה לא נכונה דווקא עשויה להזיק לפציעה ויתכן כי אף תחמיר את הפציעה.
שימו לב לנתון: 35% עד 40% מהפגיעות הן אורטופדיות, נתון דומיננטי בקרב הגיל השלישי!!!
TI מספקת "ים" פתרונות לפגיעות אורטופדיות שונות
בשיטת TI לומדים איך לאזן את הגוף בתוך מים; איך לסגל תנועות גוף ארוכות יותר; איך לצמצם את התנגדות המים עד למינימום; איך לסגל עבודת ידיים נכונה ומתוזמנת; איך לשחות עם הגוף ולנצל את משקלו; איך לשמור על רפיון ואיך לסגל עבודת רגליים נכונה.
בשלב הראשוני של הליך השיקום, שחייה תוך שמירה על גב ישר חיונית מאוד. ניתן לעשות שימוש בכפפות FistGloves על מנת להפחית עומס מחגורת הכתפיים. לסובלים מפגיעה צווארית, ניתן לעשות שימוש גם בשנורקל תוך הקפדה על שחייה איטית, שחייה ארוכה ורפויה מתחת למים ומבט לכיוון רצפת הבריכה.
את הבריכות הראשונות שוחים מבלי להוציא את הידיים מעל קו המים מהסיבה שצמיגות המים מסייעת להארכה ולחיזוק השרירים מסביב למקום הפגיעה. אנו נשאף בכל תחילת אימון להגדיל את החימום (מספר הבריכות ללא הוצאת הידיים מהמים) ונשלב מתיחות סטטיות מתחת למים כדי לנצל את אפקט המים על השרירים והגידים. בשלב מתקדם ניתן לשלב את הטמפו-טריינר בקצבים נמוכים לשחייה איטית וביציאה לנשימה להתגלגל מהגוף.
עבור שחייני הגב שבנינו, חשוב מאוד לשלב בין שני הסגנונות כדי לגרום לאיזון בין השרירים הכופפים לשרירים המיישרים. חשוב לגוון בין התרגילים השונים: תרגילי תחושת מים (סקאלינג) על הגב ועל הבטן, סקייט וכו′. והכי חשוב, להקשיב לגוף.
פריצות דיסק למיניהן מחייבות שימת לב מצד המתאמן, הימנעות מתנועות אגרסיביות וכוחניות. חשוב לציין שבחימום נדאג לשלב שחייה בכל מישורי התנועה: ישר, על הצד, על הגב ונשתדל מאימון לאימון לגוון כמה שיותר מבלי לחזור על האימון האחרון אותו ביצענו.
השחייה השיקומית מתאימה לכל מי שסובל מבעיות שלד כרוניות או בעיות שנגרמו עקב תאונה וגם לאנשים הסובלים ממחלות נוירולוגיות המגבילות את תנועותיו ועוד.
השחייה השיקומית, בניגוד להליכה, ריצה, ספינינג ועוד, אינה מעמיסה על המפרקים ועל כן אינה מזיקה. בשחייה שיקומית מקובל לשלב בעיקר בין שחייה על הבטן ועל הגב.
בתחילת התהליך אין מוציאים את הידיים מחוץ למים, על מנת למנוע לחץ על עמוד השדרה הצווארי וחגורת הכתפיים. עושים שימוש מינימלי ברגליים והכל בכפות רגליים משוחררות, בתגובה לפעולת פלג הגוף עליון.
השחייה על הגב מומלצת גם היא היות ובשחייה על הגב קל לנשום, נתיבי אוויר חופשיים ויש פחות עומס על הלורדוזה המותנית. גם בשחייה על הגב תהיה הקפדה על השארת הידיים במים, והנעה חופשית של הרגליים במישור החיצי.
כתבה נוספת בנושא - סיפורו האישי של עידן פרידר, מאמן TI שנפגע בתאונה קשה ועבר את השיקם על בשרו.
