סיפור פשוט
את דרכי בעולם הספורט התחלתי בשנת 2001, אחרי תקופה ארוכה מאוד של עבודה סביב השעון, שלבד מצרות אחרות הוסיפה לי גם 20 ק"ג. אחרי שאנשים שלא ראו אותי מספר חודשים, התקשו לזהות אותי ברחוב, החלטתי שהגיע הזמן, ובפעם הראשונה בחיי הפעלתי את גופי מעבר להליכה מהבית למכונית.
התחלתי בהליכה מהירה ואחרי כמה חודשים עברתי לריצה קלה של 45 דקות ואחר כך של שעה. הייתי מבושם מתחושת ההישג. לקראת סוף 2003 שכנע אותי חבר להצטרף אליו לאימוני שחייה. הייתי משוכנע שעם הכושר שפיתחתי בריצה זה יהיה עניין של מה בכך. התבדיתי. החודשים הראשונים שלי בבריכה היו מתסכלים: התעייפתי במהירות והייתי איטי להחריד.
הצפייה בשחיינים שלידי תסכלה אותי עוד יותר. הם נראו כאילו הם לא מתאמצים, ולידם נראיתי כאילו אני עומד במקום. פניתי לשחיין מהיר כדי לקבל קצת טיפים. מסיבה שלא ברורה לי עד היום נעניתי בבוז. בדיעבד, תגובתו היא הדבר הטוב ביותר שקרה לי: שעה לאחר מכן כבר חרשתי את האינטרנט ותוך מספר דקות התוודעתי ל- Total Immersion. כל זה היה באפריל 2004.
אחרי שקראתי את הספר המרתק של טרי לוכלין וצפיתי ב-DVD Freestyle Made Easy, הרגשתי שאני חייב לנסות את השיטה. התהליך היה ארוך, אבל השיפור ליניארי. בכל זאת הרגשתי שזה עדיין לא זה. במרץ 2005 נסעתי עם חבר לסדנה בניו יורק בהדרכת טרי לוכלין האגדי. הכימיה הייתה מיידית. לאחר 48 שעות הבנתי שספרים או וידאו יכולים להביא אותי עד לרמה מסוימת, אבל אין תחליף למורה TI שיודע לאתר ולנתח את הבעיות בזמן אמת. כשחזרתי ארצה חשבתי כמה חבל שאין מורה TI בישראל. אז החלטתי על הקמת סניף TI בישראל. בספטמבר 2005 נסעתי שוב לניו יורק לעבור קורס מדריכי TI. האהבה לשחייה ובעיקר ללימוד שחייה בערה בי. לימדתי את כל מי שיכולתי ותוך כדי כך המשכתי אני להשתפר.
אני מאמין שלכל אדם יש כשרון או מיומנות. לוקח זמן לגלות את זה ועוד יותר זמן לפתח ולהצטיין בזה. זו הסיבה שספורטאים, מתמטיקאים, רופאים, נגנים, סופרים ואפילו אנשי עסקים טובים מקדישים את כל חייהם עבור הדבר בו הם מרגישים כי הם הכי טובים. אני גיליתי את שלי: הוראה בכלל והוראת שחייה בפרט. אני יודע שאני רק בתחילת הדרך, אך התשוקה להעניק את המתנה ששמה שחייה לאנשים רבים - בוערת בי. אומרים שרוב הספורטאים המקצוענים, הזמרים והאומנים הגדולים, מקבלים הרבה כסף עבור מה שהיו עושים ממילא, גם ללא כל תמורה. לא פעם חשבתי שהייתי מוכן לשלם כסף כדי ללמד שחייה.
כך גם פגשתי את חגי פגירסקי, שותפי להקמת TI ישראל. הצעתי לו שיעורי שחייה חינם בשיטת TI, ולאור התוצאות הבינוניות שלו בתחרויות לא נותר לו אלא להסכים. יש משהו ממכר בלימוד מיומנות הגורמת לפריצת דרך, כמו לראות צעדים ראשונים של תינוק או הלימוד לרכב על אופניים. זו מטמורפוזה אמיתית, מעבר מהיר מאי ידיעה ליכולת נצחית. שחייה נכונה מאפשרת לנו לחוות רגעים כאלו גם בגיל מבוגר יחסית. התענוג שאני שואב מקריאת "אההה" והחיוך שמתלווה אליה הוא עצום וממלא.
מי שמוכן לקבל על עצמו את עול המסע של הלימוד, עתיד לגלות דברים רבים על עצמו; ללמוד דרך השחייה על נחישות, על התמדה, על מחוייבות ועל משמעת עצמית. או כמו שאמר מאמן הכדורסל האגדי פיל ג'קסון: "החיים הם לא רק כדורסל, מצד שני גם כדורסל הוא לא רק כדורסל". ויש גם בונוס: התענוג הוא בתהליך, במסע עצמו, הרבה יותר מהתוצאה הסופית והצעדים לקראת Mastery.
אני בוחר לסיים בציטוט של גתה על מחויבות שאני מקווה שימלא אתכם במוטיבציה, כפי שהוא ממלא אותי: "...עד שאדם מחויב למשהו מקננת בו הססנות, האפשרות לחזור בו, חוסר אפקטיביות תמידית. באשר לכל המעשים יזמיים או יצרניים יש אמת אחת שהתעלמות ממנה הורגת רעיונות מופלאים ותכניות מושלמות: רק לאחר שאדם מחויב באופן מלא למטרה, ההשגחה והכוח האלוהי מצטרפים גם”
גדי כץ, ינואר 2007
גדי כץ וטרי לוכלין.
